תתכוננו, תתכוננו, לכו לפרסם את הרומן הזה

2
תתכוננו, תתכוננו, לכו לפרסם את הרומן הזה

מאת פלורנס אוסמונד

האם הוצאת הרומן שלך לאור השנה היא אחת מההחלטות שלך לשנה החדשה? לא משנה מתי אתה מתכנן לפרסם את הרומן שלך, מאמר זה מפירנצה אוסמונד עשוי לעזור לך לחדד את כתב היד שלך. הקפד לבדוק גם את המאמרים הקודמים של פלורנס כאן על מעצב הספרים אם עדיין לא עשית זאת:

אחת עשרה דרכים לקבל ביקורות טובות יותר על הספר עבור הרומן שלך
ארבע אמיתות וארבעה מיתוסים שכל סופר חדש צריך לדעת


אחרי חודשים, אולי שנים של כתיבה קפדנית של מילה אחת אחרי השנייה בקובץ מחשב יקר, אתה מסיים לכתוב רומן. עכשיו, אתה להוט לפרסם את זה. בעולם אידיאלי (כלומר, עם תקציב מספיק), כתב היד שלך יעבור ארבע רמות של עריכה – עריכה התפתחותית, עריכת שורות, עריכת העתקות והגהה – כדי לוודא שכתב היד במצב תקין לפני שהוא יוצג בפני עוֹלָם.

אבל רגע, בואו נהיה אמיתיים. ייתכן שלא תוכל להרשות לעצמך את כל ארבע רמות שירותי העריכה. מה אז? האם אתה לוקח את הסיכון לפרסם אותו כפי שהוא, יבלות והכל? אתה זורק את זה אחרי כל העבודה הקשה הזו? אף אחת מהאפשרויות אינה אידיאלית.

לא משנה כמה או כמה מעט שירותי עריכה אתה מעסיק, יש דברים מסוימים שאתה יכול לעשות כדי לחדד את כתב היד שלך לפני שהוא עובר לעורך או למגיה שלך. ההטבות משתנות בהתאם לרמות העריכה שבהן אתה משתמש.

נניח שהחלטת לשלוח תחילה את כתב היד שלך לעורך התפתחותי. חידוד כתב היד שלך כמיטב יכולתך מראש מאפשר לעורך שלך להשקיע פחות זמן בתיקון דברים שיכולת לעשות בעצמך, ויותר זמן לעזור לך להגביר את הכתיבה שלך לשלב הבא, משהו שעורכי עושים טוב מאוד בנסיבות הנכונות.

בצד השני של הספקטרום, אם כל מה שאתה יכול להרשות לעצמך הוא המינימום ההכרחי – הגהה – חידוד כתב היד שלך מראש יקל על המגיה לתפוס בו טעויות, ויהפוך את ספרך לסחיר יותר לאחר פרסום.

בכל מקרה ובכל מקרה שביניהם, אתה תמיד רוצה להציג את העבודה המשובחת שלך – זו השתקפות שלך, חלק מהתדמית שלך, המותג שלך. הנה עשרה דברים שאתה יכול לעשות עבור הרומן שלך ואת עצמך כדי להבטיח שאתה מגיש את כתב היד הנקי ביותר האפשרי לעורך או למגיה שלך.

1. סגנון כתיבה

האופן שבו אתה מתבטא כשאתה מספר את הסיפור משקף את סגנון הכתיבה שלך – יש סופרים בוטים ולעניין, אחרים תיאוריים יותר, חלקם שיחיים ואחרים פיוטיים. סגנון הכתיבה עוסק באופן שבו אתה מחבר מילים ומשפטים כדי להשיג גוון ומצב רוח מסוימים.

  • היו עקביים בסגנון הכתיבה שלכם – גרמו למשפטים לזרום בצורה חלקה בזה אחר זה.
  • השתמש במילים שמגיעות לך בקלות.
  • היו תמציתיים – הסר מילים, משפטים ופסקאות שאינן משמשות לקדם את הסיפור.
  • הימנע משימוש יתר במילים “לי”. שקול במקום זאת פעלים חזקים.
  • שנה את מבנה המשפט בתוך פסקה או קבוצת פסקאות על ידי ערבוב בין משפטים ושברים קצרים (אפילו של מילה אחת).
  • מדי פעם להפריע לדיאלוג כפי שהיה קורה במצבים אמיתיים.
  • תקן משפטים מגושמים/מסורבלים.
  • צור שילוב טוב של קריינות, דיאלוג ותיאור.
  • הימנע מקפיצות ראש ב-POV שבחרת.
  • החלף מילים חלשות במילים חזקות יותר.
  • הימנע משימוש בקלישאות נדושות.

2. סיפור ועלילה

לסיפורים שלושה מרכיבים עיקריים – התחלה, אמצע וסוף. העלילה היא המסגרת שמחזיקה את הסיפור ביחד.

ההתחלה

  • צור את המשפט/פסקה הראשונה כדי “לכפות” את הקורא.
  • הגדר את הבמה: מצב הרוח, התפאורה, פרק הזמן והטון.
  • הציגו את הגיבור. תן לקורא תחושה טובה של סוג האדם שהוא/היא.
  • הגדירו בבירור את מטרותיו של הגיבור.
  • כלול פעולה בהקדם סביר בנרטיב.

האמצע

  • המשיכו את הסיפור קדימה עם דמויות חזקות, דיאלוג משמעותי ומסע מעניין עבור הגיבור.
  • כלול זרם יציב של פעולה כדי למנוע אמצע נפול.
  • מאתגרים כל הזמן את הגיבור, לאט לאט מתגבשים לשיא משמעותי שבו הכל מתפרק, המתח הוא הגדול ביותר, והקונפליקט מגיע לשיא.

הסוף

  • התעכב קצת על הסוף – הימנע מלעטוף את הכל בפסקה או פרק אחד קצר.
  • ודא שכל הבעיות נפתרו, אפילו הקטנות ביותר.
  • הראה כיצד הגיבור השתנה בהתחשב באתגרים/הקונפליקט שלו.
  • אפשרו לקורא להרגיש סוג כלשהו של רגש בסוף – אל תשאירו אותו/ה מרגישים שטוחים.
  • תגרום לקורא להצטער לראות את הסיפור מסתיים.

לאורך כל הספר

  • קבעו את ה-POV שממנו יסופר הסיפור והיצמדו אליו לאורך כל הספר.
  • ודא שקו העלילה אמין לז’אנר שלו.
  • הימנע יותר מדי סיפור אחורי.
  • אמת את הפרטים לדיוק.
  • בדוק אם יש תקלות וחורים בעלילה.
  • שמור על עקביות העלילה מתחילתה ועד סופה.

3. דמויות

דמויות בלתי נשכחות הן לב ליבה של סיפורת טובה.

  • הפוך כל דמות לייחודית.
  • צור דמויות רב-ממדיות, כאלו שהקוראים יכולים לדמיין בעיני רוחם.
  • תאר את התכונות הפנימיות של הדמויות הראשיות.
  • גלה את נקודות החוזק והחולשה של הדמויות הראשיות.
  • הגדירו בבירור את היחסים בין דמויות.

4. דיאלוג

דיאלוג עוזר להגדיר את הדמויות שלך ולהעניק להן אינדיבידואליות.

  • השתמשו בדיאלוג טבעי – הימנעו מדיאלוג מקומט או “מושלם מדי”, אלא אם כן זה רלוונטי לדמות.
  • כלול רק דיאלוג הכרחי לקו העלילה – הסר שיחות שגרתיות.
  • הימנע משימוש בדיאלוג כשטח להטלת מידע.
  • צור קול מובחן לכל דמות.
  • שזור מחוות פיזיות עם הדיאלוג.
  • הימנע משימוש יתר בשמו של מישהו בשיחה.
  • השתמש בתגי דיאלוג רק כאשר יש צורך.

5. תיאור

התמונות הנכונות ימשכו את הקוראים לתוך הסיפור ויהפכו את המקום, האירוע, האדם או הדבר לאמין יותר.

  • השתמשו בחמשת החושים כדי לעזור למקם את הקוראים באמצע הסצנה – דברו על איך דברים נשמעים, מריחים, טועמים ומרגישים.
  • תראה, אל תספר. כפי שאמר פעם הסופר/מחזאי אנטון צ’כוב, “אל תגיד לי שהירח זורח; הראה לי את ניצוץ האור על זכוכית שבורה.”
  • כלול מספיק תיאור כדי שהקורא יוכל לדמיין את מה שאתה מתאר.
  • אל תשעמם את הקוראים בתיאורים ארוכים מדי שעלולים להפריע לסצנה.

6. קצב

הקצב (המניפולציה של הזמן) שולט במהירות ובקצב שבו הסיפור מסופר – באיזו מהירות או לאט הפעולה מתפתחת – ועוזר להשאיר את הקורא מתעניין. האיזון הנכון יכול להיות מאתגר.

  • הימנע מדחיית פעולה למשך זמן רב מדי.
  • השתמש בקולבי צוק כדי לעניין את הקוראים.
  • הימנע מהסחות דעת בסצנות אקשן גבוהות.
  • האץ או האט את הדיאלוג כדי להתאים לסצינה.
  • כדי לשנות את הקצב, שקול להעביר את המיקוד לסצנה אחרת.
  • האיץ את הקצב עם דיאלוג מקוטע, פסקאות קצרות ופעלים נוקבים.
  • אפשרו לקורא רגעים לנשום בין סצנות אקשן גבוהות.
  • השמט נרטיב ארוך ומשעמם שאינו חשוב לקו העלילה.

7. סצנות

המרכיבים הבסיסיים של סיפור מתאחדים ויש להם משמעות באמצעות יצירת סצנות – סצנות נושאות את הרומן. בין אם אתה כותב רומנטיקה או תעלומות, פנטזיות או סיפורת ספרותית, המפתח לשמירה על תשומת הלב של הקוראים הוא יצירת סצנות אפקטיביות.

  • אל תשכחו לבסס את התפאורה בסצנות.
  • פעל לפי הכללים של arc narrative (התחלה, אמצע וסיום) בעת יצירת סצנות.
  • כלול רמת קונפליקט בכל סצנה, גם אם זה הקונפליקט הפנימי של הגיבור.
  • ודא שכל סצנה סבירה.
  • כלול רק סצנות שיש להן מטרה, כאלה שמניעות את הסיפור קדימה.
  • מעבר מסצנה אחת לאחרת עם זרימה טבעית חלקה.

8. פרקים

פרקים יעילים עוזרים לשמור על עניין הקוראים ולספק להם מקומות הגיוניים לקחת הפסקה מהקריאה.

  • התחל כל פרק במשהו שדוחף את הקורא להמשיך.
  • היצמד לנושא מרכזי לכל פרק.
  • סיים כל פרק בנקודה הגיונית כמו יום, מיקום או נקודת מבט שונים.
  • סיים כל פרק במשהו שמסית את הקורא להמשיך לפרק הבא, כמו צוק.
  • כבדו את כלל שלושים הדקות – לא אמור לקחת לקורא הממוצע יותר משלושים דקות לקרוא פרק.

9. פסקאות

הפסקות פסקאות מספקות מבנה שעוזר לקוראים לעקוב אחר הסיפור.

  • התחל פסקה חדשה כאשר דמות חדשה מדברת, הנושא/פעולה משתנה או הזמן משתנה.
  • מעבר חלק בין פסקאות אחת לאחרת.
  • שקול לקצר או לפצל פסקאות ארוכות במיוחד.

10. אחרון, אבל לא פחות

שמור את שלושת הדברים האלה ברשימת ה”לעשות” שלך לסוף.

  1. בעוד שלרוב בודקי האיות ובודקי הדקדוק יש את הפגמים המובנים שלהם, עדיין כדאי להשתמש בהם לפני הגשת כתב יד.
  2. בדוק את המסמך שלך עבור שגיאות עיצוב.
  3. קרא את כתב היד בקול או בקש ממישהו אחר לקרוא אותו בקול – תופתע מהפגמים (חזרות, חוסר עקביות, משפטים מביכים) שאתה יכול לתפוס בדרך זו.

הניסיון שלי הוא שככל שלוקח לי יותר זמן לחדד כתב יד לפני שליחתו לעורך שלי, כך היא מפעילה יותר מאמץ כדי לעזור לי להביא אותו לשלב הבא, מה שהופך אותי לסופר טוב יותר ואת הספרים שלי לסחירים יותר. כמו רוב הדברים – ככל שתשקיעו בזה יותר, כך תפיקו מזה יותר.

לאחר קריירה מצליחה באמריקה התאגידית, פלורנס אוסמונד פרש לכתוב רומנים. “אני אוהב ליצור סיפורים המכילים עלילות ודמויות מעוררות מחשבה עם עומק ומורכבות – במיוחד כאלה שמאתגרים את הקוראים לסקור את הערכים שלהם”, קובע אוסמונד. היא כתבה ארבעה רומנים בז’אנר הבדיוני הספרותי ועובדת על הרומן החמישי. פלורנס גרה עם החתולה בת השמונה-עשרה מיסקה במרכז העיר שיקגו על החוף היפה של אגם מישיגן.

אוסמונד מקדישה את האתר שלה https://www.novelelements.com לעזור לסופרים חדשים – להציע עצות שהייתה רוצה שקיבלה לפני שהחלה לכתוב את ספרה הראשון. שם היא מספרת על מלאכת הכתיבה, בניית פלטפורמת סופרים, עבודה מול עורכים, קידום ספרים ועוד ועוד.

תמונה: pixabay.com

פוסטים דומים

Leave a Reply