השלמות מושגת, לא כשאין מה להוסיף, אלא כשאין מה לקחת.
אנטואן דה סנט-אכזופרי
קל לרצות עוד בחיים. למעשה, אנחנו מתוכנתים כך. תן לנו לטעום סוכר ובהמשך נרצה סופגניות. הרווח את המיליון הראשון שלנו ונחפש מיליארד.
ההליכון הנהנתני הוא אמיתי, וריצה מתמדת היא לא הדרך לאושר. אם כבר, זה כנראה ידגיש עד כמה אתה מסוגל לבכות בלמבורגיני שלך.
כמובן, אני לא צריך להגיב כי אין לי למבורגיני, אבל אני עשה לזכות בלוטו בכל הנוגע למחבר – רומן שפורסם באופן מסורתי יחד עם הסיקור העיתוני שלאחר מכן.
אבל מצאתי שהשמחה שנוצרה היא חולפת במקרה הטוב. כי עוד מעט הגיע הזמן לחזור לחיים הרגילים שלי. והחיים שלי הם מְשַׁעֲמֵם. אז למדתי שהשקפה שלי לא עומדת להשתנות, גם אם הרווחתי מיליון דולר.
אז התבוננות פנימה הייתה מסודרת, וחשבתי שאם אוכל ללמוד להיות מאושר עם מה שיש לי עכשיו, אהיה מאושר עם כל מה שיקרה בדרכי.
הוצאתי את המסרק עדין השיניים שלי. העביר את זה דרך השיער המקורזל שהיה חיי. מה קרה בשורשים? למה היו כינים על הראש הפיגורטיבי שלי? ואיפה הייתה המשמעות בכל זה?
אז החלטתי להקריח (שוב, באופן פיגורטיבי). התוצאה היא הסרה של דברים שהייתי לגמרי יכול לחיות בלעדיהם.
1. לוח זמנים עמוס
טוב שיש יומן. כי אתה יכול לשאול את עצמך את אותן שאלות כל יום כדי לחפש דפוסים. או שאתה יכול ללמוד את היום שלך. לפעמים, הדברים הכי מטומטמים מרכיבים את חלק מרגעי הערות שלך מבלי שתבין זאת.
למשל, מצאתי את עצמי מתעסק יותר מדי עם עטי הנובע שלי, מנסה למצוא את השילוב המושלם של עט-דיו-נייר, רק כדי לשטוף את העט למחרת ולחזור על אותו תהליך שוב.
בטח, זה תחביב, אבל אני לא משתפר בשום דבר מלבד לשנות את דעתי. והיומן שלי עזר לי להבין את זה. אז שמתי הפסקה לעטים נובעים ודחיתי את עצמי להשתמש בנקודות כדוריות במקום. הזולים שבהם. שם הצלחתי לחסוך שעה ביום, וזה רק המובן מאליו.
לפעמים, אנחנו ממהרים מנקודה לנקודה ביום שלנו, משתתפים בפגישות תה וארוחות ערב, ואז משקיעים שעה בתשובה למיילים לא חשובים, לפני שמתבלים מחדש את מחבת הברזל היצוק שלנו שהתחילה להחליד.
קל לעשות הרבה. אבל האם זה אומר משהו בסולם הגדול של הדברים?
2. להמציא תירוצים (ולהאמין בהם)
אני תמיד משתמש בשאלה הזו כדי לראות אם אני ממציא תירוצים (לא רץ כי אני מרגיש כואב ועייף) או אם אני בֶּאֱמֶת לא יכול לעשות משהו (לא לרוץ כי יש לי רגל שבורה). והשאלה הזו היא: “האם הייתי עושה את זה תמורת מיליארד דולר?”
אם התשובה היא כן, אז אני יודע שאני בארץ התירוצים. אחרת, כנראה יש לי סיבה לגיטימית ואני לא מחפש את הדרך הקלה החוצה.
זה אולי נראה קל דעת, אבל כשהם מורכבים על פני ימים, חודשים ושנים, כל ההחלטות הבלתי משמעותיות שלי עלולות להפוך למסלול חיים אחר לגמרי. זה אומר שההחלטה שלי לאכול סופגניות היום עלולה להיסחף בי, כשאני נחרת קולה מהתחת של מישהו בעוד שנה מהיום.
אני ילד, אבל תמיד האמנתי באמירה שכולנו רק החלטה אחת גרועה מחוסר בית.
אז כן, למרות שאולי לא מתחשק לי לעבוד על הרומן שלי – כי זה חסר טעם, זה מבאס, ואני טיפש שבחרתי בדרך הזו – אני עדיין עושה את זה כי זו הבטחה שהבטחתי לעצמי.
ולהיכנע לתירוצים שלי היום אולי אומר שיש חיים אחרים לגמרי (שאני לא רוצה) בעתיד.
3. מחפש רק שלמות
אני מתחיל כל פרויקט כתיבה בתקווה שזה יהיה המגנום אופוס הבא שלי. יש לי אפילו אשליות שהפוסט הזה בבלוג הולך להיות כזה שדוחף אותי לסטטוס ריאן הולידיי.
אתה יודע מה זה עושה? זה ממלא אותי באימה בכל פעם שאני מתיישב ליד המקלדת. כי איך ניגשים לפרויקט כשהמטרה היחידה שלך היא לייצר שלמות?
עם זאת, הודות לתפוקה המוגברת שלי במהלך השנים, התחלתי להבין שעבודה יצירתית היא לא לייצר עבודה ‘טובה’. זה על להוציא את מיליון המילים הראשונות שלך, או אלף התמונות הראשונות שלך, או כל כמות שתצטרך כדי להקיא את המוצץ שלך אל העולם. רק אז אתה יכול התחל עובד על המלאכה שלך.
אז ככה אני מסתכל על תהליך היצירה שלי עכשיו. אני לא מציב ציפיות גבוהות ונובל תחת הלחץ.
במקום זאת, אני מסתכל על כל פרויקט כדרך שלי להוציא את מיליון המילים הראשונות שלי (אם כי אני חושב שאולי התגברתי על זה כבר).
4. רוצים תוצאות מיידיות
כל כך קל לרצות תוצאות מיידיות בעידן הזה של סיפוק מיידי. אנחנו מצפים לרדת 10 קילו עד סוף החודש רק בגלל שהתחלנו לאכול סלטים. ואנחנו כל כך קשים עם עצמנו כשאנחנו לא יכולים להופיע בספורט שרק תפסנו השנה.
אני אחד כזה. אולי בגלל זה יש לי כל כך הרבה תחביבים. כי נמאס לי לצרוב חתיכת סטייק לעור נעליים, למרות שניסיתי את זה רק חמש פעמים כל חיי. ואז אני קופץ על הדבר הנוצץ הבא שמבטיח לי תקופה מצחיקה יותר. כמו אפייה. או עטים נובעים.
רק אחרי שלקחתי את העיסוקים שלי ברצינות למדתי כמה מאמץ מושקע בשיפור האומנות שלך. התאמנתי בג’יו-ג’יטסו ברזילאי במשך שבע שנים ואני עדיין רק חגורה כחולה. אני כותב לפרנסתי כבר עשר שנים ועדיין לא קיבלתי עבודה כעורך.
אולי זה שיעור טוב כיצד לתעדף צמיחה לכל החיים על פני תוצאות.
5. מחפשים הסחות דעת
יש לי חבורה של חלומות שאני רוצה להשיג בחיים, אבל יש לי את הכישרון הזה לעשות הכל מלבד המשימות האמיתיות שמביאות אותי לשם.
ניסיתי לתעד איך אני מבלה את ימיי, ואתם לא תאמינו כמה שעות אני מבלה בכל יום רק בגלילה חסרת מחשבה דרך המדיה החברתית. למעשה, כל האינטרנט הוא נקודת זמן בשבילי, כי יש פשוט משהו אני יכול לעשות כשאני במכשיר.
אני יכול לבדוק את המיילים שלי, לעיין בעדכונים של החברים שלי, לרדת לחור הארנב של YouTube, לחפש את רכישת העט הנובע הבא שלי, לגלול דרך Reddit, לשחק שחמט, הרשימה פשוט לא נגמרת.
זה לא שאני רוצה לנהל חיים סגפניים. אני רק רוצה לחיות יום לאחר שהתקרבתי צעד אחד יותר להגשמת חלומות חיי. ולבלות את כל השעות חסרות התכלית האלה בהחלקה ולחיצה על סרטוני כישלון בחדר הכושר רק אומר שיהיה לך פחות זמן לעשות את הדברים החשובים.
וזו הסיבה שלמדתי שהסחות דעת אינן בריחה משעמום. זה מונע ממני את הכרח כלומר שעמום.
תעשה פחות, אבל טוב יותר
אתה יודע מה נהדר בהסרה מהחיים שלך? זה שלכל אחד יש משהו שהוא יכול לחתוך, אבל לא כל אחד יכול בקלות להוסיף לחייו.
אני מאמין שאנחנו צריכים תמיד לשפר את חיינו בצורה הוליסטית, להוסיף כמה שאנחנו מסירים ולתקוף בעיות מכמה זוויות.
אבל לפעמים פחות זה יותר. וזה כל מה שיש בזה.
הנה דבר אחד שלא תצטרך להסיר מהחיים שלך – תוכן בלעדי בתיבת הדואר הנכנס שלך! תקבל גם מדריך חינם כיצד להגדיל את קהל הוורדפרס שלך, בחינם! כבר אמרתי שזה בחינם?
